קרוליין נבון גרוס

קרוליין נבון גרוס הייתה, יותר מכול, אישה שאהבה עמוקות — וזכתה לאהבה עמוקה לא פחות.

היא בנתה את חייה סביב משפחתה. כאם וכסבתא — המאמי שהקטנים העריצו — ניחנה במתנה נדירה של נוכחות אמיתית. היא חיבקה את נכדיה כשהיו קטנטנים, צעדה לצדם כשגדלו, וכינסה את כולם סביב שולחנה. הנרות שהדליקה, הארוחות שהכינה, המסורות ששמרה — אלה היו דרכה השקטה לומר: כאן מקומך, ואתה אהוב.

מי שהכירו אותה זוכרים את חמימותה, את סגנונה ואת צחוקה הקליל. היא שמרה על חברויותיה היקרות לאורך השנים, אהבה את חברת כלביה, ונהנתה מן היופי הפשוט של יום שטוף שמש לחוף הים.

קרוליין הלכה לעולמה בליל ה־18 במאי 2026, בגיל 68. היא הותירה אחריה משפחה שהוקירה אותה ומעגל חברים שחייהם הוארו בזכות היכרותם עימה.

דף זה הוא פינה קטנה ושמורה לזכרה — לשוב אל פניה, אל חיוכה, ואל האהבה שהעניקה בנדיבות כה רבה. היא תחסר לנו בכל יום, ותיזכר לעד.